הכרובים בשולחן זה גדלים ללא שתילים מפיצי ריח. בעוד שבשאר השולחנות בהם נשתלו כרובים ישנם צמחים המפיצים ריחות חזקים, כאן גדלים הכרובים ללא "שכבת הגנה" וכדאי להסתכל מקרוב ולהבחין אם יש עליהם מזיקים.

בצורה מפתיעה לצד הכרובים החלו לצמוח צמחים פורחים שנשתלו בשנה שעברה וזרעיהם נותרו באדמה והמתינו לחורף/אביב כדי לפרוח.

כרוב (Brassica oleracea)

ירק ממשפחת המצליבים הגדל באדמה גננית ומתאפיין בעלים רחבים המצטופפים לכדי "ראש" מרכזי דחוס. הצמחים שלפניכם השלימו כעת את תהליך גדילתם, הם גדולים ומוכנים לקטיף. הכרוב נשתל בשולחנות גידול נוספים ברחבי הגן, ואנו מזמינים אתכם להשוות ביניהם: התבוננו מקרוב בעלים ונסו לזהות אם הצמח נראה בריא ושלם או שמא הוא נתקף על ידי מזיקים, כמו זחלי פרפר לבנין הכרוב הניזונים מעליו. בדומה לקולורבי ולכרובית, גם הכרוב עשיר בוויטמינים ובסיבים תזונתיים המסייעים לתהליך העיכול.

אמנון ותמר

צמח חורפי וצבעוני הגדל באדמה גננית ומוכר בזכות פרחיו בעלי המראה ה"פרצופי" הייחודי. פריחת האמנון ותמר עשירה בפיגמנטים טבעיים, המעניקים לפרחיו מגוון שילובים של סגול, צהוב, לבן וכתום. בדומה לצמחי מאכל אחרים בגן כמו הכרובית והחסה, פרחי האמנון ותמר הם אכילים ומשמשים לקישוט מנות קולינריות, סלטים וקינוחים, בזכות טעמם העדין וצבעם העז. הצמח מותאם במיוחד לעונת החורף הקרה ולימי האביב המוקדמים, והוא מצטיין בעמידות לטמפרטורות נמוכות. נוכחותו בגינה אינה רק אסתטית; הפרחים הצבעוניים מושכים אליהם מאביקים בשלב מוקדם של העונה, ובכך תורמים למגוון הביולוגי ולבריאות הערוגה כולה. אתם מוזמנים להתבונן מקרוב במבנה עלי הכותרת ולראות כיצד הצבעים השונים מכוונים את החרקים אל מרכז הפרח לצורך האבקה יעילה.

אמנון ותמר שצצו במפתיע מחורף קודם

טגטס

צמח פורח ידוע בפריחתו הצבעונית והעזה באביב ובקיץ, המשמשת תפקיד חשוב במערכת האקולוגית של הגינה: פריחתו מושכת אליה חרקים מאביקים, ובכך הוא "עוזר" לצמחי המאכל הגדלים לצידו לקבל שירות האבקה יעיל. ככל שההאבקה של הצמחים השכנים טובה יותר, כך הם יניבו יותר פירות. בנוסף לתרומתו להאבקה, הטגטס מוכר בזכות הניחוח האופייני שהוא מפיץ מהעלים ומהפרחים, המשמש בטבע להרתעת מזיקים מסוימים מהקרקע ומהצומח. שילובו בערוגה רב-זנית מדגים כיצד צמחי נוי וצמחי מאכל יכולים לפעול יחד ליצירת סביבת גידול בריאה ופורייה.

ערוגה רב זנית:

בשולחן לפניכם גדלים צמחי: פלפל חריף, שלפח, קישוא, ריחן (בזיליקום) ושעועית שיחנית לצד צמחים פורחים כגון: פורטולקה וטגטס. שילוב של צמחי מאכל וצמחים שפריחתם מושכת חרקים. כאשר אנו משלבים בגינה צמחים שידועים ביכולתם למשוך לסביבתם חרקים, אנו "עוזרים" לצמחי המאכל שלצידם לקבל שרות האבקה יעיל. ככל שההאבקה טובה יותר כך יניב הצמח יותר פירות

טוף בזרימה

טוף בזרימה הוא דוגמה למערכת הידרופונית. שיטת הגידול ההידרופונית, או הידרופוניקה, היא שיטת גידול צמחים ללא אדמה, בה הצמחים גדלים על בסיס מים ודשן נוזל (תמיסה גידול הידרופונית) המסתחררים במערכת. בשיטה זו ניתן לגדל מגוון גדול של ירקות וצמחי נוי. בשולחנות אלו אנחנו משתמשים בטוף כמצע אינרטי, כלומר מצע שלא תורם חומרים לצמחים אך גם אינו פוגע בהם. הטוף משמש להחזקת שורשי הצמחים ולייצובם. השולחן מוצף בתמיסה ומתרוקן באופן מהיר במחזור קבוע. פעולת הריקון וההצפה גורמת לכך שהצמחים הגדלים בשולחן הגדילה מקבלים אספקה קבועה של מים מועשרים בחומרי הזנה בזמן המילוי ואויר רענן בזמן הריקון המהיר.

צמחי קולורבי כרובית וסלק

אנו מגדלים בשולחן זה צמחים שמותאמים לחורף הישראלי. הברוקולי והכרובית נוצרו בתהליך ביות של כרוב הבר, ושניהם שייכים למשפחת המצליבים מכיוון שבפריחה יציגו 4 עלי כותרת. אנו אוכלים את התפרחות שלהם אולם אם היינו ממתינים ולא קוטפים אותם, היינו רואים כיצד התפרחת הירוקה שבנויה מהרבה פרחים קטנים צפופים, משנה צבעה מלבן בכרובית ומירוק בברוקולי לצבע הצהוב של הפרחים. בגינה שלנו ישנם עוד מקומות בהם שתלנו ברוקולי וכרובית במועד מוקדם יותר, ראו אם אתם מזהים אותם. צמח מאכל נוסף שגדל באדנית הוא הסלק. הסלק הוא ירק שהאדם ביית לקבלת שורש גדול, ישנו סלק בר שהאדם ביית לטובת עלים ואנו קוראים לו מנגולד. הסלק גם הוא ירק שעונת השתילה שלו הינה בסתיו ובחורף, והסלק שלפניכם הוא בעל שורש צהוב שפותח בעיקר לצרכים קולינאריים. הסלק הצהוב מאופיין בטעמים עדינים יותר מהאדום וגם אינו מכתים את הידיים. כמו הרבה מהירקות שאנו אוכלים היום גם הסלק הצהוב הוא תוצאה של תהליך ביות וסלקציה. שימו לב שהשארנו שני צמחי פלפלת חריפים מעונת הקיץ.

טוף בזרימה

טוף בזרימה הוא דוגמה למערכת הידרופונית. שיטת הגידול ההידרופונית, או הידרופוניקה, היא שיטת גידול צמחים ללא אדמה, בה הצמחים גדלים על בסיס מים ודשן נוזל (תמיסה גידול הידרופונית) המסתחררים במערכת. בשיטה זו ניתן לגדל מגוון גדול של ירקות וצמחי נוי. בשולחנות אלו אנחנו משתמשים בטוף כמצע אינרטי, כלומר מצע שלא תורם חומרים לצמחים אך גם אינו פוגע בהם. הטוף משמש להחזקת שורשי הצמחים ולייצובם. השולחן מוצף בתמיסה ומתרוקן באופן מהיר במחזור קבוע. פעולת הריקון וההצפה גורמת לכך שהצמחים הגדלים בשולחן הגדילה מקבלים אספקה קבועה של מים מועשרים בחומרי הזנה בזמן המילוי ואויר רענן בזמן הריקון המהיר.

צמחי פלפלת

אנו מגדלים בשולחן זה תערובת של צמחי פלפלת. פירות צמחי הפלפלת היא פלפלים למאכל, בניהם פלפלים מתוקים ופלפלים חריפים. פירות הפלפלת הם עגולים או מוארכים, וצבעם אדום, צהוב, כתום, סגול, ירוק בהיר או ירוק כהה. הפרי הבשל מכיל קצת יותר מ-90% מים, כ-5% פחמימות, וויטמינים רבים, כגון ויטמין A, ויטמין C וויטמין B.

בישראל מגדלים פלפל בשטחים נרחבים בעיקר בערבה ובבקעת הירדן. פלפלים ישראליים מיוצאים למדינות שונות באירופה, אסיה וצפון אמריקה.

מעניין לדעת כי אין קשר בין צמחי הפלפלת לבין משפחת הפלפליים אשר מפירותיה מכינים את התבלינים פלפל שחור ופלפל לבן. לעומת זאת, תבלין הפפריקה כן עשוי מפרי הפלפלת. זהו פלפל אדום (מתוק או חריף) אשר יובש ונטחן.

עגבניות שרי

גידלנו בשולחן עגבניות שרי. עגבניות השרי תורבתו בדרום אמריקה, והובאו לאירופה ככל הנראה במהלך המאה ה-17. עם זאת, הן היו נדירות יחסים, והפכו פופולריות רק במחצית המאה ה-20. אחד הזנים הפופולרים פותח בידי פרופסור נחום קידר ופרופסור חיים רבינוביץ מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים.